#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד קוראים ק&quot;ש?	קיי&quot;ל כב&quot;ה דמותר לקרותה בכל אופן וא&quot;צ לעמוד בק&quot;ש של שחרית ולא לשכוב בק&quot;ש של ערבית	סימן סג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשוכב לגבי 1) שינה 2) ק&quot;ש 3) שכיבה סתם?	"1) מותר כל זמן שהוא מטה מעט על צדו, אבל פרקדן [שפניו למעלה או למטה (רמב&quot;ם), ולפי רש&quot;י רק פניו למעלה [והוא גריע טפי משום חשש חימום וקרי (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;)]] אסור 2) אסור אפי&#x27; אם מטה על צדו מעט, והקשה רבינו יונה מגמ&#x27; ברכות (כ&quot;ד ע&quot;א) דשנים שהיו ישנים בטלית אחת דכל אחד מחזיר פניו וקורא, דמשמע דעל צדו מותר והביא תירוץ דהתם מיירי שהיה מושכב על צדו לגמרי [וכן פסק המחבר דאם מושכב על צדו לגמרי מותר], אבל הרבינו יונה עצמו תי&#x27; דהתם מיירי כשהיה טרחא לו לקום ולהתלבש {וצ&quot;ע קצת דדי לכסות מקום הערוה ולמה צריך לתלבש בבגדים} [וכן פסק הרמ&quot;א דאינו מותר אלא במקום טרחא, וכן פסק הביה&quot;ל (ד&quot;ה מאחר) דלכתחילה יש להחמיר, ובק&quot;ש על המטה כתב השעה&quot;צ (סי&#x27; רל&quot;ט ס&quot;ק י&#x27;) דאין למחות ביד המקילים]. ואם הוא בעל בשר או חולה לכו&quot;ע מותר לקרות ק&quot;ש אם הוא מטה מעט [ובמקום צורך מותר להם אפי&#x27; לכתחילה לילך ולשכב מעט על צדו (ביה&quot;ל ד&quot;ה נוטה)], ואם חצי גופו העליון מוגבהת קצת רשז&quot;א מקיל (מובא בנשמת אברהם, מ&quot;ב דרשו). ובדיעבד יוצא אפי&#x27; בפרקדן ממש (תוס&#x27; ברכות י&quot;א ע&quot;א, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27; [והוא מסיים וצ&quot;ע], ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל) 3) החזו&quot;א (שונה הלכות סי&#x27; רל&quot;ט) ס&quot;ל דאסור, אבל השלמת חיים (סי&#x27; רכ&quot;א) מקיל, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; רל&quot;ט"	סימן סג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מושכב במלבושים?	"לפי הרמ&quot;א צריך לעמוד דהכא ליכא טרחא דלא צריך להתלבש דכבר מלובש (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן סג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחולה דיש לו כח להטות את עצמו לצדו ממש אבל אין לו כח לישב?	לפי המחבר צריך להחמיר להטות את עצמו לצדו ממש, אבל לפי הרמ&quot;א די במה שמטה מעט דס&quot;ל דליכא מעלה בצדו ממש (רע&quot;א) {ופשוט דנכון להחמיר כדעת המחבר כדמבואר בביה&quot;ל (ד&quot;ה מאחר)}	סימן סג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להחמיר 1) לעמוד כשהוא יושב 2) לישב כשהוא עומד (בק&quot;ש של שחרית/ערבית)?	"1) אסור, בשחרית נראה כרוצה להחמיר כב&quot;ש, ובערבית נראה כרוצה להחמיר ואף ב&quot;ש אינו יוצא (ב&quot;י) [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) מקיל בערבית לעמוד], וחדושי הגהות ביאר טעם אחר משום דיכול לכוין יותר כשהוא מיושב. ואפי&#x27; אם כוונתו לשם שמים לעורר הכוונה אסור [וביאר הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) דכאן עשו חיזוק ואמרו דאסור להחמיר כב&quot;ש אפי&#x27; לשם שמים, והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) דכשמחמיר כב&quot;ש הרי הוא עוקר הדרשה דב&quot;ה דזמן קימה ושכיבה ואתי להתבטל זמן ק&quot;ש (וכ&quot;כ השמ&quot;ק ברכות י&quot;א ע&quot;א), אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) סבר דאם כוונתו לעורר הכוונה מותר, וכן מקיל הכה&quot;ח (ס&quot;ק ט&#x27;) אם הוא עייף ועומד כדי שלא ירדם], ובדיעבד א&quot;צ לחזור ולקרות ק&quot;ש (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) 2) בערבית אסור דנראה כרוצה להחמיר כב&quot;ש אבל בשחרית מותר (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ג&#x27;) {ויש לפרש שיטת המ&quot;ב דכשהוא עומד נראה כאילו הוא רוצה להחמיר [אפי&#x27; בלילה] משא&quot;כ כשהוא יושב [ביום] לא}"	סימן סג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעמוד בק&quot;ש של ערבית ביוה&quot;כ?	"העטרת זקנים הביא המהרש&quot;ל דמותר לעמוד דאז אינו עושה משום יוהרא אלא מצותו בכך, אבל הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) אוסר גם בזה {וממ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) משמע דס&quot;ל דיש כאן מח&#x27;, ולולי דבריו הייתי אומר דלא פליגי, דהמהרש&quot;ל מיירי כשהיו עומדים מבתחילת מעריב ומש&quot;ה מותר [וק&quot;ק למה צריך הטעם דלהתדמות למלאכים], והפמ&quot;ג מיירי כשהיה יושב ועומד לק&quot;ש ומש&quot;ה אסור, והפמ&quot;ג לשיטתו דס&quot;ל דאפי&#x27; אם כוונתו לשם שמים אסור להחמיר לעמוד. ומ&quot;מ משמע מהפמ&quot;ג דאם היה עומד לפני זה מותר להמשיך לעמוד, וכ&quot;כ הלבושי מרדכי (ד&#x27; חלקי שו&quot;ע סי&#x27; רי&quot;ג אות ג&#x27;) דאם כבר עמד בברכת אהבה רבה מותר לישאר מעומד (מ&quot;ב דרשו)}"	סימן סג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שומע קדיש באמצע ק&quot;ש?	מותר לעמוד (הגרח&quot;ק, מ&quot;ב דרשו)	סימן סג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שמחמיר 1) בפני אחרים 2) בפני רבו, האם מנדין אותו?	"1) כתב יש&quot;ש (ב&quot;ק פ&quot;ז סי&#x27; מ&quot;א) דאם הוא מחמיר ברבים דבר שנתפשט היתרו בכל ישראל ואיכא למיחש ליוהרא מנדין אותו, ואם ידוע שעושה לש&quot;ש אין מנדין אותו [וזהו ע&quot;פ רש&quot;י בב&quot;ק שם, אכן היש&quot;ש עצמו רוצה לאסור להחמיר אפי&#x27; שלא בפני אחרים אם אין כוונתו לשם שמים] 2) מנדין אותו אפי&#x27; אם ידוע שהוא עושה לש&quot;ש [ור&#x27; יהודה בן נקוסא לא ראה אותם ומש&quot;ה מהני מה שכל מעשיו היו לשם שמים {והא דמשמע מירושלמי (ברכות ספ&quot;ב) דמהני לש&quot;ש בפני רבו, י&quot;ל דיהודה בן פפוס לא היה תלמיד של ר&quot;ג ור&#x27; יהושע (עי&#x27; מאיר נתיב על הירושלמי)}] ואינו יכול להחמיר אלא אם יש לו ראיה לסתור דבריו (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), והמחה&quot;ש מוסיף דאפי&#x27; שלא בפני רבו אסור להחמיר שלא כרבו {ויש לעיין בזה דהיש&quot;ש הביא ראיה מביצה (ל&quot;ו ע&quot;ב) באביי ורבה דכפשוטו היה שלא בפניו, אכן יש לדחות דכיון דסופו יבא שהדבר יתפרסם לרבה וא&quot;כ הוי כבפניו (עם הר&quot;י באק)}"	סימן סג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה הולך בדרך ורוצה לקרות ק&quot;ש?	"פסקו רוב ראשונים דסגי לעמוד לפסוק ראשון [וברוך שם וכו&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)] דעד כאן מעכב כוונה, והבה&quot;ג וראב&quot;ד סברי דיעמוד עד על לבבך (וכן הכריע הב&quot;ח) [וביאר הרא&quot;ש משום דאסור לעשות פרשה ראשונה עראי וכדאשכחן דאסור לרמוז שם, ואפ&quot;ה מותר לילך אחר על לבבך משום דכתיב ובלכתך בדרך דמשמע דקורא במהלך, והב&quot;ח ביאר בעד על לבבך צריך לכוין], והמג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא מהגהות מיימוניות (הל&#x27; ק&quot;ש פ&quot;ב אות ה&#x27;) דצריך לעמוד כל פרשה ראשונה שלא יהא כקורא עראי. וקיי&quot;ל כרוב ראשונים דסגי לעמוד בפסוק ראשון, ומ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) הביא דיש מחמירין עד על לבבך [ובדיעבד יוצא אפי&#x27; אם לא עמד לפסוק ראשון (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)]."	סימן סג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להחמיר לעמוד יותר מפסוק ראשון?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא הב&quot;ח דס&quot;ל דאין להחמיר דאז יהא נראה כאילו עושה כב&quot;ש {ולכאורה ר&quot;ל דאין לעמוד יותר מעל לבבך שהב&quot;ח ס&quot;ל דצריך לכוון עד על לבבך} [ומתמיה האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; ד&#x27;) למה נראה כב&quot;ש הרי כשהולך הוא נמי עומד, ומשמע דס&quot;ל להב&quot;ח דלב&quot;ש דוקא עומד ולא מהלך, וצע&quot;ק], והמג&quot;א הביא חולקים עליו, וכן השיגו הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) ורע&quot;א על הב&quot;ח דאפי&#x27; לב&quot;ה מוטב לעמוד כדי לכוין בכל ק&quot;ש (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;) "	סימן סג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהולך בלילה ורוצה לקרות ק&quot;ש של ערבית, האם יכול לישב?	"כן, דרק אסור לשנות מעמידה לישיבה ולא מהליכה לישיבה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) {ולפי&quot;ז יש עצה למי שרוצה לישב בק&quot;ש ערבית דיכול לילך מעט ואח&quot;כ יכול לישב, ויש לדחות דצריך להיות הולך בדרך}"	סימן סג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא הולך 1) בעגלה 2) על גבי בהמה?	"1) א&quot;צ לעמוד, ולגבי המנהיג עצמו השע&quot;ת (ס&quot;ק ד&#x27;) סבר דא&quot;צ לעמוד והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) ס&quot;ל דצריך לעמוד {ומנהיג במכונית החמיר הפסק&quot;ת (אות ג&#x27;) דצריך לרכז יותר ממנהיג העגלה} 2) מח&#x27; האחרונים ונכון להחמיר לעמוד (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), ואפי&#x27; שאחר מנהיג הבהמה (שע&quot;ת שם) "	סימן סג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד כמה צריך כוונה?	"צריך לכוין כוונת הענין בפסוק ראשון [וגם בברוך שם וכו&#x27; (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;)], והב&quot;ח מחמיר עד על לבבך, דהיינו שלא יהרהר בדברים אחרים כדי שיקבל עליו מלכות שמים בהסכמת הלב, וכן בברכה ראשונה של שמ&quot;ע שהוא סידור שבחים אינו בדין שיהא לבבו פונה לדברים אחרים, וזהו אפי&#x27; למ&quot;ד דבעלמא מצות א&quot;צ כוונה (ב&quot;י בשם הרשב&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן סג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא כוון?	"צריך לחזור ולקרותה בלחש [והפמ&quot;ג מסתפק אם הוא דין דאורייתא או דרבנן (ביה&quot;ל ד&quot;ה וחוזר)] א&quot;נ ימתין מעט ואח&quot;כ חוזר וקורא (ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;), ואם המשיך לקרות צריך לחזור ולקרותה עם פרשת ואהבת [ומעיקר הדין יכול להמתין מעט באמצע הפרשה ולחזור לשמע אבל החיי&quot;א כתב דתחילה יגמור פרשת ואהבת ואח&quot;כ יחזור לשמע (פסק&quot;ת הע&#x27; 43, וכ&quot;כ אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; ה&#x27; אות ב&#x27;)], אבל אם כבר התחיל פרשת והיה אם שמע יגמור אותה פרשה ואח&quot;כ יחזור לשמע וגו&#x27; ואהבת וגו&#x27; ואח&quot;כ יאמר פרשת ויאמר וגו&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) דאינו יכול לקרות ק&quot;ש למפרע אבל סדר פרשיות אינן מעכבין"	סימן סג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה מתנמנם באמצע ק&quot;ש?	כל זמן שקרא כל ק&quot;ש וכוון בפסוק ראשון יצא	סימן סג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ק&quot;ש מדאורייתא?	"הרשב&quot;א סבר דרק הפסוק ראשון הוא מדאורייתא, תלמידי רבינו יונה סברי דפרשה ראשונה הוא מדאורייתא, והפר&quot;ח סבר שאפי&#x27; פרשה שניה מדאורייתא, והערוה&quot;ש (סי&#x27; נ&quot;ח סעי&#x27; ט&quot;ז) ס&quot;ל בדעת הרמב&quot;ם דכל ג&#x27; פרשיות דאורייתא [והא דרבי קרא רק פסוק ראשון היינו משום דמדינא פטור לגמרי משום שעוסק בצרכי רבים]. ולכו&quot;ע פרשת ציצית הוי מדאורייתא משום זכירת יציאת מצרים, ותקנו להזכיר בזמן ק&quot;ש (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), ועוד חידש הערוה&quot;ש (סי&#x27; ס&quot;ז סעי&#x27; ה&#x27;) בשם אחד מגדולים דמצד אחד מן התורה כל ג&#x27; פרשיות חייב לקרותם, ומצד שני יוצא מן התורה בפסוק ראשון, מידי דהוי אתלמוד תורה שחייב מן התורה ללמוד ואם למד קצת ביום וקצת בלילה קיים והגית בו יומם ולילה, ואם למד כל היום וכל הלילה מקיים ג&quot;כ והגית בה יומם ולילה."	סימן סג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרמוז בעיניו 1) בפרשה ראשונה 2) בפרשה שניה?	"1) מבואר ביומא (י&quot;ט ע&quot;ב) דאסור אפי&#x27; לצורך מצוה [וכתב המחה&quot;ש דאינו ראיה גמור מהגמ&#x27; דאפשר דהיה יכול להמתין עד לאחר ק&quot;ש לומר שטעה בקבוטל] משום שנראה כקורא דרך עראי וכתיב ודברת בם עשה אותם קבע (טור) 2) מדינא הכל מותר, אבל מסתימת הרמב&quot;ם משמע דיש איסור אף בפרשה שניה [ובע&quot;כ מודה דמותר לרמז לדבר מצוה ממעשה בגמ&#x27; דמחוי בידים קבוטל] "	סימן סג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשאוף טבאק באמצע ק&quot;ש?	דוקא בפרשה שניה אם א&quot;א לכוין בלאו הכי (ביה&quot;ל ד&quot;ה לא)	סימן סג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפסיק למצוה באמצע פרשה ראשונה?	"הכה&quot;ח (סי&#x27; ס&quot;ו ס&quot;ק ז&#x27;) כתב דמותר למנוע חבירו מלעשות עבירה באמצע פרשה ראשונה דלא גרע משאילת שלום מפני היראה (מ&quot;ב דרשו), ויש מתירין לקום בפני ת&quot;ח וזקן דהוי כמו קבלת עול מלכות שמים (ברכ&quot;י סי&#x27; רמ&quot;ד ס&quot;ק א&#x27;, שלמת חיים סי&#x27; מ&quot;ח) {אבל הפשטות הוא כהפוסקים דאין לקום, ובפרט יש עוד טעם לפוטרו משום עוסק במצוה (האדר&quot;ת, אז נדברו, ציץ אליעזר)}, וכן לא יתן צדקה לעני, וכן לא ירמז לקטן להתפלל אלא אם הוא מפריע כוונתו (אשי ישראל פ&quot;כ סעי&#x27; ט&quot;ז וי&quot;ז, והערות שם)."	סימן סג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה האומנים בשעת ק&quot;ש?	"צריכים לבטל ממלאכתם בפרשה ראשונה [ומשמע דלברכת ק&quot;ש מותר, וצע&quot;ג דמבואר בהט&quot;ז (סי&#x27; קצ&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) דאסור לעשות בדבר אחר בשעה שהוא אומר איזה ברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט), ותי&#x27; הגר&quot;ז (קונטרס אחרון ס&quot;ק א&#x27;, וכן בסי&#x27; קפ&quot;ג סעי&#x27; י&quot;ד) דאפשר דמלאכה דומה למצוה (פסק&quot;ת אות ז&#x27;)], אבל א&quot;צ לירד מהאילנות [הרבינו יונה הוכיח מכאן דכל פרשה ראשונה הוא מדאורייתא, אולם הראשונים דסברי דדוקא פסוק ראשון דאורייתא סברי דהחמירו לכל פרשה ראשונה מפני שהוא עיקר קבלת עול מלכות שמים (ב&quot;י)]"	סימן סג סעיף ז-ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כתף מותר לומר ק&quot;ש?	"מותר אפי&#x27; אם המשא ד&#x27; קבין [ואם לבו עליו שלא יפול אסור (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; צ&quot;ו ס&quot;ק א&#x27;)], אבל לא יתחיל בשעה שהוא טוען או פורק [וכן אם כבר התחיל לא יטעון או יפרוק עד שיגמור כל הקריאת שמע (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&#x27;)]."	סימן סג סעיף ט		
